אם אתן שוקלות לעבור הליך שימור פוריות, התעניינתן בנושא או שאפילו התחלתן את התהליך - בוודאי שמעתן שוב ושוב את הביטוי "רזרבה שחלתית". אבל מה זה בכלל אומר ולמה זה חשוב כל כך? שוחחנו עם פרופ' ערן הורוביץ, רופא בכיר בבי"ח וולפסון ויועץ פריון במכבי שירותי בריאות, ויש לנו את כל התשובות עבורכן.
בשנים האחרונות, בוחרות יותר ויותר נשים לעבור הליכי שימור פוריות ובדרך, הן מגלות מושג חדש: "רזרבה שחלתית". בקצרה, הכוונה למינוח רפואי המתייחס לכמות ואיכות הביציות בשחלות האישה במועד הבדיקה. כשזה מגיע לפוריות האישה אחד הפרמטרים המרכזיים הוא כמות הביציות – לכן חשוב שנבין כי כל אישה נולדת מראש עם מלאי נתון של ביציות שאינו מתחדש. הביציות נוצרות בשחלות העוברית כאשר היא עדיין ברחם האם, עד שבוע ה-20 להיריון. ובהערכה גסה, כאשר אישה נולדת יש לה מיליון ביציות, בהגיעה לגיל הבגרות ומחזור ראשון, כמות הביציות תעמוד על כ-400 אלף. וכפי שאנחנו יודעות – בכל חודש מתפתחת ביצית אחת לכדי הבשלה ותהליך ביוץ. אך רובנו לא יודעות שיחד איתה, משתחררות מהשחלות ומתפתחות בתוך הזקיקים עוד כמה עשרות של ביציות שאינן מתפתחות ומתמסמסות.
השיח ברשתות החברתיות מוצף בשאלות של נשים על משמעות הבדיקה, התוצאות שלה וההשלכות של התוצאות על הבחירה אם לעבור שימור פוריות או לא, ובאופן כללי על היכולות להיכנס להיריון. ביחד עם פרופ' ערן הורביץ ננסה לעשות קצת סדר ולהבין יותר לעומק מה זה אומר רזרבה שחלתית?
בדיקת הרזרבה השחלתית מתבצעת כחלק מתהליך הבירור המקדים בדר"כ משלוש סיבות שונות, מסביר פרופ' הורוביץ. "את הבדיקות האלה עושים כאשר אישה לא מצליחה להרות, לפני הליך שימור פוריות מבחירה או כשהיא מעוניינת לתכנן את מועד הכניסה להריון ולוודא שאין בעיה לא ידועה. תפקוד שחלתי מופחת יכול להשפיע על הכניסה להיריון או במקרה של שימור פוריות, על סיכויי הצלחת התהליך". עוד מוסיף פרופ' הורביץ: "עבור נשים המעוניינות לעשות תהליך של שימור פריון, הבדיקה נותנת לנו אינדיקציה על התפקוד השחלתי, במטרה להעריך האם תהליך שימור הפריון יהיה אפקטיבי. לדוגמה, אישה שבדיקות הדם ובדיקות האולטרסאונד שלה מעידות על רזרבה שחלתית נמוכה, ייתכן כי שימור הפריון יהיה פחות יעיל. במקרה כזה חשוב לשקף ולתאם ציפיות בין המטופלת לרופא או הרופאה".
איפה מתבצעת בדיקת רזרבה שחלתית?
"בדרך כלל הבדיקות נעשות בקופות החולים, באמצעות בדיקות דם המתקיימות ביום השלישי של המחזור,
ומיד בסיום המחזור על ידי אולטרסאונד וגינלי בו סופרים את מספר הזקיקים הקטנים מ-10 מ"מ בשתי השחלות" מסביר פרופ' הורוביץ ומוסיף: "ישנה בדיקת דם נוספת ששמה AMH שיכולה להתבצע בכל זמן ללא תלות במחזור החודשי".
על משמעות תוצאות הבדיקה הוא מסביר: "למעשה התוצאות מנבאות את הרזרבה השחלתית או את התפקוד השחלתי, כך שמתקבלת אינדיקציה אודות כמות הביציות שניתן להפיק על ידי גירוי שחלתי באמצעות זריקות הורמונליות וכן אודות איכות הביציות".
אם הרזרבה נמוכה מה זה אומר לגבי פוריות האישה?
"אם הרזרבה השחלתית נמוכה, המשמעות היא שפוריות האישה מופחתת", מסביר פרופ' הורוביץ ומוסיף: "ככל שהגיל עולה הרזרבה השחלתית הולכת ויורדת. יחד עם זאת, בכל גיל נתון יכולה להיות לאישה רזרבה שחלתית תקינה או לא תקינה וישנם מקרים בהם גם לאישה צעירה יכולה להיות רזרבה נמוכה". פרופ' הורביץ מסביר כי מצבים כאלו יכולים לקרות בין היתר בשל: "כשל שחלתי מוקדם, הקורה לאחוז מכלל הנשים מתחת לגיל 40, אבל יש עוד מגוון מצבים רפואיים וסיבות שיכולות להשפיע".
האם רזרבה שחלתית נמוכה מקנה סבסוד לשימור פוריות מבחירה
לפני תהליך של שימור פוריות מבחירה, האישה עוברת מספר בדיקות אשר יכולות להשפיע גם על מימון התהליך. "אישה המתגלה בבדיקות כי היא בעלת רזרבה שחלתית נמוכה והיא מעוניינת לעשות שימור פוריות מבחירה, זכאית לקבל מימון ממשרד הבריאות לביצוע התהליך. אך כאשר הרזרבה היא תקינה התהליך אינו ממומן בידי המדינה", מסכם פרופ' הורביץ. בכל אחד מהמקרים מומלץ לקיים שיח על האפשרויות עם רופא.ת הפוריות.
האם אפשר לעשות משהו כדי להשפיע על הרזרבה באופן ישיר?
בזמן שברשתות החברתיות וברחבי האינטרנט תוכלו למצוא מגוון הצעות סמי-טיפוליות או אלטרנטיביות, כמו גם המלצות לשינויי אורח חיים או תזונה שיובילו לשיפור הרזרבה השחלתית, פרופ' הורביץ מדגיש כי: "אין הוכחה חותכת כי משהו מן הדברים הללו הוא אפקטיבי באופן נחרץ. ישנן עשרות או מאות שיטות הטוענות לשיפור רזרבה שחלתית נמוכה, אך אין הוכחה שטיפול כזה או אחר מסייע למצב".
האם ישנם מצבים רפואיים שיכולים להוביל לרזרבה נמוכה?
ישנם מצבים רפואיים אשר יכולים להוביל למצב של רזרבה שחלתית נמוכה, מפרט פרופ' הורוביץ: "נשים שיש להן סיפור משפחתי מובהק של רזרבה שחלתית נמוכה, כאשר המחזורים מפסיקים בגיל 35, נשים נשאיות לאיקס שביר, נשים שעברו ניתוחים כמו כריתת ציסטות שחלתיות או פגיעה בשחלה, או נשים שעברו טיפולי כימותרפיה או הקרנות לאזור האגן, מחלות אוטואימוניות ואף אנדומטריוזיס קשה". יחד עם זאת, הוא מדגיש: "ברוב המקרים של רזרבה שחלתית נמוכה, אין הסבר רפואי הגורם לכך, אלא מצב פיזיולוגי נתון".
כאשר נשאל אודות נשים בעלות שחלות פוליציסטיות, הסביר פרופ' הורוביץ "שמדובר במצב של ריבוי זקיקים קטנים בשתי השחלות שעשוי להיות מלווה באקנה, שיעור יתר ואי סדירות של המחזורים" ומוסיף "שדווקא לנשים אלו ישנה רזרבה שחלתית מצוינת. אך יכולה להיות אישה שיש לה שחלות פוליציסטיות והמון ביציות פוטנציאליות לשימור פריון, ועם הגיל התפקוד השחלתי יורד וגם השחלות כבר לא יהיו פוליציסטיות, כך שמצב הפריון יהיה מופחת".
כך או כך, אם את חושדת שיש לך בעיה רפואית שעלולה להשפיע על הליך שימור הפוריות מבחירה - חשוב להציג אותה לרופא או הרופאה כבר בתחילת הדרך, על מנת שיוכלו להתאים את הטיפול עבורך ולהשיג ביחד איתך את התוצאות האפשריות הטובות ביותר.
אילו סימפטומים יכולים להעיד על רזרבה שחלתית נמוכה?
"במקרים בהם המרווח בין המחזורים מתקצר או שפתאום אישה חשה גלי חום ויובש בנרתיק - מדובר בהחלט בנורות אדומות שיש להתייחס אליהן במלוא הרצינות משום שייתכן כי מתחיל תהליך של גיל המעבר אצל האישה. אבל לא תמיד ישנם סימנים מקדימים." מסביר פרופ' הורביץ.
האם יש קשר בין מצב הפוריות של הנבדקת למצב הפוריות של בנות משפחה אחרות לרזרבה שחלתית?
"בהחלט, אנו רואים כי יש משפחות שלמות שבהן ניתן לראות רזרבה שחלתית נמוכה", מבהיר פרופ' הורוביץ. "אם יש במשפחה סיפור של רזרבה שחלתית מופחתת או כשל שחלתי מוקדם, בהחלט מומלץ שכל בת משפחה המעוניינת להיכנס להיריון תבצע את הבדיקה".
האם הליך שימור פוריות פוגע לאישה ברזרבה השחלתית ובעצם "מבזבז אותה"?
לעיתים יש חשש בקרב נשים המעוניינות לבצע הליך שימור פריון, שתהיה פגיעה בכמות הביציות בשחלה. אך לדברי הפרופ' חשש זה אינו מעוגן במציאות: "אישה המגיעה לגיל שבו היא מקבלת מחזור, תבייץ במהלך החיים שלה בערך כ-400 פעמים, כאשר בגיל 12 או 13 יש לה בשחלות 400 אלף ביציות, רוב הביציות עוברות תהליך ספיגה עצמית במשך השנים; כך שההקפאה של 10 או 20 ביציות אינה פוגעת כלל ברזרבה השחלתית", מסביר פרופ' הורביץ.
בנוסף, שאלנו את פרופ' הורוביץ אם ניתן באמצעות בדיקת הרזרבה השחלתית לדעת כמה ביוצים או מחזורים עשויים להיות לאישה בזמן קבלת תוצאות הבדיקה. על כך ענה: "במידה מסוימת, ניתן להעריך לפי התפקוד השחלתי כמה אישה רחוקה או קרובה למועד שבו היא תפסיק לבייץ, אך לא ניתן לדעת בוודאות".
ואם הכל תקין – האם כדאי לדחות את שימור הפוריות?
"אם המטופלת צעירה והרזרבה השחלתית גבוהה, ישנה אפשרות לדחות מעט את תהליך שימור הפריון", מסביר פרופ' הורוביץ ומיד מסייג: "בגילאים מבוגרים יותר לעומת זאת, גם אם כאשר הרזרבה גבוהה, מומלץ להימנע מדחייה של שימור הפריון". עוד מבהיר פרופ' הורוביץ: "ככל ששימור הפריון נעשה בגיל צעיר יותר, כך סיכויי ההפריה של הביציות המוקפאות גבוהים יותר במידת הצורך . למעשה, הייתי ממליץ לכל אישה בתחילת שנות ה-30 שלה, שאינה מתכננת להביא ילדים בקרוב, או נשים המעוניינות להביא ילדים אך ברצונן להביא ילדים רבים – לעשות הליך שימור פריון".
לסיום, סיכם הפרופ' : "ככל שנשים יעשו את התהליך מוקדם יותר, כך הפוטנציאל של אותן ביציות או העוברים שהן יקפיאו יהיה גבוה יותר".