הפריה חוץ גופית - IVF

תחום הפריון הינו תחום צעיר יחסית ברפואה, כאשר פריצת הדרך הטכנולוגית והקלינית של הפריות מבחנה (IVF) החלה רק בשנת 1978. בשנת 1991 חלה פריצת דרך נוספת כאשר החלו לבצע את טכניקת המיקרו מניפולציה (ICSI) בה מחדירים זרע בודד לביצית, ובכך ניתן להשיג הריון במקרים של בעיית זרע קשה.

הפריה חוץ גופית – IVF, מתבצעת במקרים בהם הסיכוי להשיג הריון במסגרת טיפולי פריון רגילים הוא קטן מאד, או שאינו קיים כלל. הסיבות השכיחות הן חסימה או פגיעה בתפקוד החצוצרות, ליקויים קשים בזרע, אי פריון על רקע בלתי מוסבר בפרט מעבר לגיל 39, הפרעות גנטיות בהן יש לעשות אבחון טרום השרשתי, או לאחר מספר כישלונות של טיפולי פריון רגילים עם גירוי שחלתי והזרעות. ד״ר ערן הורוביץ מנוסה מאד בתחום זה ובמידה ויהיה צורך בטיפול הפריה חוץ גופית, אתם תופנו לקבלת הטיפול.

ביצוע טיפול הפריה חוץ-גופית (IVF) מחייב קבלת אישור לפני התחלת הטיפול. הרופא ימלא את הטפסים הדרושים וייטפל בניירת הנדרשת.

תהליך ההפריה החוץ גופית למעשה מפגיש בין הביצית ובין הזרע בתנאי מעבדה המדמים את התהליך המתרחש בגוף האישה. בשלב הראשון של התהליך ההפריה החוץ גופית (IVF) מגרים את השחלות ליצירת מספר זקיקים על ידי זריקות הורמונליות יומיות תוך כדי מעקב אולטראסאונד ובדיקות דם נלוות, ובהמשך שואבים את הביציות עם מחט דרך  דרך הנרתיק, תהליך זה מבוצע בהרדמה כללית. לאחר שאיבת הביציות מפגישים את הזרע עם הביציות לאפשר הפריה רגילה, במקרים של בעיית זרע מבצעים החדרת זרע בודד לביצית - מיקרומניפולציה (ICSI).

ניתן לראות שהביציות הופרו כ-18 שעות לאחר מפגש הביצית עם הזרע. החזרת העוברים לגוף האישה נעשית בדרך כלל 2-3 ימים מיום שאיבת הביציות ולעתים 5 ימים  אחרי. החזרת העוברים לגוף האישה הינו תהליך פשוט ולרוב ללא סיבוכים, העוברים מוחדרים לחלל הרחם באמצעות צינורית דקה ללא צורך בהרדמה  וכעת מה שנותר הוא השרשת העוברים ברחם תחת תמיכה הורמונלית אותה האישה מקבלת.

לאחר החזרת העוברים לרחם מקובל להקפיא את העוברים האיכותיים הנותרים. במידה ויש צורך ניתן להשתמש בתהליך של מחזור טבעי לשם החזרתם ללא צורך בזריקות היומיות שמקובלות בהפריה חוץ גופית (IVF).

סיכויי ההצלחה משתנים ותלויים בגיל בני הזוג, במצב השחלות, בפתולוגיות הנלוות ברחם, בחצוצרות, בשחלות, או באגן, באיכות הזרע ובגורמים רפואיים נוספים. אולם הגורם המשמעותי ביותר  להצלחת טיפולי IVF  תלויים בעיקר בגיל האישה. שיעור  הצלחה למחזור טיפול הינו 30 אחוז בממוצע, כאשר בנשים מתחת גיל 30 שעורי הצלחה יכולים להגיע ל-40-50 אחוזי הצלחה, ומעבר לגיל 40 בסביבות 10-20 אחוזי הצלחה.

הטיפול ההורמונלי עלול לגרום לגירוי יתר שחלתי. על פי רוב הוא קל ומתבטא בנפיחות קלה של הבטן, הגדלת השחלות ואף הצטברות קלה של נוזלים בבטן. תופעות חולפות בדרך כלל כשבוע עד שבועיים ממועד שאיבת הביציות; אם הושג הריון התופעות עלולות להמשך זמן רב יותר. לעתים נדירות מתרחש גירויי שחלתי קשה הדורש אשפוז וסכנות בריאותיות גדולות יותר.

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במקרי גירוי יתר שחלתי קל ובפרט הגירוי הקשה, לאור שימוש בזריקה חדשה להשריית ביוץ (דקפפטיל, במקום זריקת האוביטרל המקובלת) במקרים בהם יש חשש להתפתחות גירוי יתר שחלתי.

סיכוני שאיבת הביציות נגרמים בעקר מהחדרת המחט לשחלה. דימום נרתיקי קל הינו שכיח, אך מטופל בקלות על ידי לחץ מקומי. סיבוכים נדירים הינם דימום מהשחלה או מפגיעה בכלי דם באגן, זיהום, או פגיעה במעי או שלפוחית הרחם; בדרך כלל ניתן לטפל בהצלחה בסיבוכים אלו.

טיפולי פריון

תרומת ביציות

© כל הזכויות שמורות לד״ר ערן הורוביץ

האתר נבנה ע״י ענת בילינסון